בתקופה מוזרה למדי בחיי , נאלצתי לנוע ממקום למקום , באותם רכבים גדולים הקרואים אוטובוסים , ורצה הגורל ובאותה תקופה גידלתי שער וזקן , שהתארכו והגיעו לממדים , שנוסעים אחרים באותם באוטובוסים , לא יכלו להתעלם מהם .
וכך מצאתי את עצמי מידי יום ביומו מבלה חלק ניכר מזמני בתחנות אוטובוסים ובאוטובוסים עצמם .
באחת מאותם ימים הלא אהובים עלי במיוחד , בהיותי מפלס את דרכי לעבר מזללה , נתקלתי בשני ברנשים אשר עמדו ליד דוחן וניסו לשכנע בלהט עוברים ושבים לקנות ספר של פילוסוף שאודותיו כבר שמעתי בעבר , אשר עסק בשיפור תפקודיו של ה"אדם "!
אולי עקב חזותי , משכתי את תשומת ליבו של אחד מהם , אשר ללא עיכוב החל לשכנע אותי לעיין ולקנות ספר או שניים , ובעזרת עלונים קטנים אשר החזיק בידו ניסה לשפוך אור אודות אותו פילוסוף , ולהסביר לי על היתרונות הרבים אשר כוללת הפילוסופיה שלו בתוכה .
הודיתי ודחיתי אותו בנימוס ... והמשכתי לעבר אותה מזללה , אך מאחורי גבי יכולתי עדיין לשמוע אותו צועק לעברי דיברי הסבר .
הספקתי לעבור עוד כמה צעדים מהירים , עד שעיני נתקלו בדמותה של בחורה , אשר נראתה כבת גילי , ההולכת לכיון אותו הדוחן , היא עברה לידי והשאירה בי רושם חזק , התפעלתי מיופייה , אך קיבעתי לא נתנה לי מספיק שהות להתפעל ... ודרבנה אותי להמשיך לאותה מזללה .
לאחר שהרגעתי את קיבעתי בכריך גדול , אך לא משובח במיוחד התחלתי לעשות את דרכי לעבר האוטובוס , אשר יישא אותי לביתי , לאחר כמה סיבובים ועליות במדרגות הנעות למפלס האחרון , מצאתי את מבוקשי .
וכך מצאתי את עצמי על מושב לא נוח שקוע במחשבות שטחיות ומבלבלות , למזלי הרב נשאתי עמי את הכרך הראשון של דון קיחוטא דה למנשה וכבר הוצאתי אותו מתיקי וחיפשתי את העמוד שבו עצרתי את קריאתי , כשלפתע עיני קלטו את אותה בחורה עולה ומתיישבת לא רחוק ממני . בידה היא החזיקה עלון של אותו פילוסוף , דבר אשר הרשים אותי אף יותר . גם כה יפה וגם מתעניינת בנושאים , שגובלים עם פילוסופיה ושיפור האדם .
היא הניחה את העלון על המושב הריק שמשמאלה והתרכזה במשהו שהוציאה מתיקה . אם רק הייתה לי סיבה כל שהיא לגשת אליה , סיבה להחליף מילה . כך סתם לגשת ולהתחיל בשיחה , נראה לי כאקט חסר טאקט ... בדקתי את האופציה הזו שוב ונוכחתי שוב שהאפשרות הזו נעולה בפני !
מוחי הקודח החל להריץ סצנות רבות , אשר היו יכולות להוביל אותי אל הבחורה , אם רק היה האוטובוס מתחיל בנסיעה והעלון היה פשוט מוצא את דרכו אל הרצפה ... הייתי יכול לגשת להרימו ולהגיש לה אותו ... בעוד אני שקוע בדמיונות אלו החל האוטובוס לנוע , המנוע שאג , הדלתות נסגרו , באוטובוס אחז טלטול קל ותזוזה , ואני ראיתי את העלון עושה את דרכו באטיות רבה אל הרצפה המטונפת של האוטובוס .
נראה שהבחורה לא הבחינה בכך כלל , הבטתי בעלון בעצבנות , והוא הביט בי בחזרה , ליבי דפק חזק יותר , " לא ממש התכוונתי שזה יקרה ", שלחתי אליו מחשבה , " אל תצפה שארים אותך ", הוא המשיך להביט בי בזלזול וכעת מבטו נראה שטני יותר ויותר , והעובדה שהוא היה על הרצפה , כלל לא עזרה לי ואף החמירה את המצב . גם כעת לא יכולתי לגשת אל אותה בחורה . אני פחדן ! וגם שקרן ... אותו סיפור על - שינוי קל במאורעות , אשר היה עוזר לי לעשות , היה שקר ענק .
הבטתי שוב על העלון השטני שעזר לי לראות את עצמי במערומי , הבטתי בכל האנשים אשר היו מסביבי וראו גם את העלון וגם את כל אשר עובר בראשי ... ( בוודאי הם ידעו הכל ) וניסיתי לחשב את הזמן שעבר מאז נחיתתו של העלון על הרצפה . להארכתי עברו מאז כחמש דקות ... כעת אני ממש לא יכול לעשות את זה , " מצטער חבר " שלחתי אליו עוד מחשבה , " אתה גמרת את הקרירה "!
בעודי מחליף מחשבות עם העלון , החלה הסיבה לכל זה להשתנות , כבר לא רציתי להרים את עאלון בגלל אותה בחורה שעניני הפילוסופיה עינינו אותה , כעת רציתי פשוט לעשות ! בקושי רב הצלחתי להיפרד מכמה מחשבות מציקות אשר הזכירו לי את השער והזקן הארוכים שהעניקו לי מראה די מזעזע , ופחד לא מובן שהדביק אותי למקומי והתרוממתי ממושבי וצעדתי את הצעד הראשון , לעבר העלון השטני .
הרמתי אותו וניגשתי אל אותה בחורה , " סלחי לי ... העלון הזה שלך ?" שאלתי בצפיה שכל זה כבר יגמר .
היא הביטה בי בעיניים גדולות ויפות ואמרה בקל בס צרוד וגס , " לא !"
החזרה אל המושב הייתה בהרבה יותר קלה , פתחתי שוב את דון קיחוטה , בעודי מנסה להחזיק במצב התודעה הגבוהה כמה שיותר ....
וכך מצאתי את עצמי מידי יום ביומו מבלה חלק ניכר מזמני בתחנות אוטובוסים ובאוטובוסים עצמם .
באחת מאותם ימים הלא אהובים עלי במיוחד , בהיותי מפלס את דרכי לעבר מזללה , נתקלתי בשני ברנשים אשר עמדו ליד דוחן וניסו לשכנע בלהט עוברים ושבים לקנות ספר של פילוסוף שאודותיו כבר שמעתי בעבר , אשר עסק בשיפור תפקודיו של ה"אדם "!
אולי עקב חזותי , משכתי את תשומת ליבו של אחד מהם , אשר ללא עיכוב החל לשכנע אותי לעיין ולקנות ספר או שניים , ובעזרת עלונים קטנים אשר החזיק בידו ניסה לשפוך אור אודות אותו פילוסוף , ולהסביר לי על היתרונות הרבים אשר כוללת הפילוסופיה שלו בתוכה .
הודיתי ודחיתי אותו בנימוס ... והמשכתי לעבר אותה מזללה , אך מאחורי גבי יכולתי עדיין לשמוע אותו צועק לעברי דיברי הסבר .
הספקתי לעבור עוד כמה צעדים מהירים , עד שעיני נתקלו בדמותה של בחורה , אשר נראתה כבת גילי , ההולכת לכיון אותו הדוחן , היא עברה לידי והשאירה בי רושם חזק , התפעלתי מיופייה , אך קיבעתי לא נתנה לי מספיק שהות להתפעל ... ודרבנה אותי להמשיך לאותה מזללה .
לאחר שהרגעתי את קיבעתי בכריך גדול , אך לא משובח במיוחד התחלתי לעשות את דרכי לעבר האוטובוס , אשר יישא אותי לביתי , לאחר כמה סיבובים ועליות במדרגות הנעות למפלס האחרון , מצאתי את מבוקשי .
וכך מצאתי את עצמי על מושב לא נוח שקוע במחשבות שטחיות ומבלבלות , למזלי הרב נשאתי עמי את הכרך הראשון של דון קיחוטא דה למנשה וכבר הוצאתי אותו מתיקי וחיפשתי את העמוד שבו עצרתי את קריאתי , כשלפתע עיני קלטו את אותה בחורה עולה ומתיישבת לא רחוק ממני . בידה היא החזיקה עלון של אותו פילוסוף , דבר אשר הרשים אותי אף יותר . גם כה יפה וגם מתעניינת בנושאים , שגובלים עם פילוסופיה ושיפור האדם .
היא הניחה את העלון על המושב הריק שמשמאלה והתרכזה במשהו שהוציאה מתיקה . אם רק הייתה לי סיבה כל שהיא לגשת אליה , סיבה להחליף מילה . כך סתם לגשת ולהתחיל בשיחה , נראה לי כאקט חסר טאקט ... בדקתי את האופציה הזו שוב ונוכחתי שוב שהאפשרות הזו נעולה בפני !
מוחי הקודח החל להריץ סצנות רבות , אשר היו יכולות להוביל אותי אל הבחורה , אם רק היה האוטובוס מתחיל בנסיעה והעלון היה פשוט מוצא את דרכו אל הרצפה ... הייתי יכול לגשת להרימו ולהגיש לה אותו ... בעוד אני שקוע בדמיונות אלו החל האוטובוס לנוע , המנוע שאג , הדלתות נסגרו , באוטובוס אחז טלטול קל ותזוזה , ואני ראיתי את העלון עושה את דרכו באטיות רבה אל הרצפה המטונפת של האוטובוס .
נראה שהבחורה לא הבחינה בכך כלל , הבטתי בעלון בעצבנות , והוא הביט בי בחזרה , ליבי דפק חזק יותר , " לא ממש התכוונתי שזה יקרה ", שלחתי אליו מחשבה , " אל תצפה שארים אותך ", הוא המשיך להביט בי בזלזול וכעת מבטו נראה שטני יותר ויותר , והעובדה שהוא היה על הרצפה , כלל לא עזרה לי ואף החמירה את המצב . גם כעת לא יכולתי לגשת אל אותה בחורה . אני פחדן ! וגם שקרן ... אותו סיפור על - שינוי קל במאורעות , אשר היה עוזר לי לעשות , היה שקר ענק .
הבטתי שוב על העלון השטני שעזר לי לראות את עצמי במערומי , הבטתי בכל האנשים אשר היו מסביבי וראו גם את העלון וגם את כל אשר עובר בראשי ... ( בוודאי הם ידעו הכל ) וניסיתי לחשב את הזמן שעבר מאז נחיתתו של העלון על הרצפה . להארכתי עברו מאז כחמש דקות ... כעת אני ממש לא יכול לעשות את זה , " מצטער חבר " שלחתי אליו עוד מחשבה , " אתה גמרת את הקרירה "!
בעודי מחליף מחשבות עם העלון , החלה הסיבה לכל זה להשתנות , כבר לא רציתי להרים את עאלון בגלל אותה בחורה שעניני הפילוסופיה עינינו אותה , כעת רציתי פשוט לעשות ! בקושי רב הצלחתי להיפרד מכמה מחשבות מציקות אשר הזכירו לי את השער והזקן הארוכים שהעניקו לי מראה די מזעזע , ופחד לא מובן שהדביק אותי למקומי והתרוממתי ממושבי וצעדתי את הצעד הראשון , לעבר העלון השטני .
הרמתי אותו וניגשתי אל אותה בחורה , " סלחי לי ... העלון הזה שלך ?" שאלתי בצפיה שכל זה כבר יגמר .
היא הביטה בי בעיניים גדולות ויפות ואמרה בקל בס צרוד וגס , " לא !"
החזרה אל המושב הייתה בהרבה יותר קלה , פתחתי שוב את דון קיחוטה , בעודי מנסה להחזיק במצב התודעה הגבוהה כמה שיותר ....
0 תגובות:
הוסף רשומת תגובה